1. דחייה
הורים נרקיסיסטים הם "מטפלים" המציגים התנהגות של דחייה כלפי הילד שלהם ולעתים קרובות (לפעמים במכוון ולפעמים שלא במכוון) הם יגרמו לילד לדעת שהוא לא רצוי בחייהם בדרכים רבות ומגוונות.
הורדת ערכו של הילד ו/או זלזול בצרכים שלו, היא אחת מהדרכים הטיפוסיות שהתעללות רגשית מתהלכת בה.
דוגמאות נוספות כוללות לומר לילד לעזוב או גרוע יותר שיסתלק מהעיניים שלהם, לקרוא לילד בשמות גנאי ו/או לומר לילד שהוא חסר כל ערך, הפיכת הילד לשעיר לעזאזל ו/או האשמתו בבעיות במשפחה ו/או של אח אחר.
סירוב לדבר עם הילד הצעיר או לחבק אותו במהלך הילדות וגיל ההתבגרות, גם הם נחשבים להתעללות!
- ביקורתיות תמידית.
- קריאה לילד בשמות גנאי.
- אומרים לילד או לילדה שהם מכוערים.
- צועקים ומקללים את הילד.
- זלזול בערכו לעתים תכופות ושימוש בתגיות כמו טיפש ומטומטם.
- מספרים באופן קבוע בדיחות משפילות על הילד.
- משפילים אותו מילולית.
- כל הזמן מקניטים את סוג הגוף של הילד או הילדה ו/או את משקלם.
- מבטאים את אכזבתם כביכול על כך שהילד לא נולד מהמגדר השני.
- מסרבים לחבק ולתת לילד מחוות של אהבה.
- נוטשים פיזית.
- מבודדים את הילד מפעילויות משפחתיות.
- מתייחסים לנער או לנערה מתבגרים כמו לילדים קטנים.
- מגרשים את הילד מהמשפחה.
- לא מאפשרים לילדים לעשות את הבחירות ההגיוניות שלהם.
2. התעלמות
אנשים בוגרים שצרכיהם הרגשיים הם החשובים ביותר, אינם יכולים להגיב לצרכיהם של ילדיהם. בדרך כלל הם אינם יכולים להתחבר רגשית לילד ולטפח אותו בצורה חיובית.
הם לא יביעו כל עניין בילד, הם לא יוכלו לתת לו אהבה והם גם לא יכירו בנוכחות הילד. ההורים אמנם נוכחים פיזית ליד הילדים, אך מבחינה רגשית הם לא זמינים.
הכישלון המתמיד שלהם להגיב או ליצור יחסי גומלין עם הילד בעקביות, מהווה התעללות פיזית ורגשית בילד!
- חוסר מענה להתנהגויות החברתיות הספונטניות של התינוק.
- חוסר שימת לב לאירועים משמעותיים בחיי הילד.
- מחסור בתשומת לב ללימודים ולחברים וכו'..
- סירוב לדבר על פעילויותיו ותחומי העניין של הילד.
- תכנון חופשות ו/או בלי לכלול את הילד בתוכן.
- לא מקבלים את הילד כצאצא שלהם.
- מניעת טיפול רפואי נדרש.
- מניעת טיפולי שיניים נדרשים.
- חוסר מעורבות בפעילויות היומיומיות של הילד.
- חוסר יכולת להגן על הילד.
3. השלטת טרור
הורים המשתמשים באיומים, צרחות וקללות, גורמים לנזק פסיכולוגי עצום לילדים שלהם. בידוד של ילד אחד כדי להעביר עליו ביקורת ולהעניש אותו וללגלג עליו מכיוון שהוא מביע רגשות נורמליים, זו התעללות!
לאיים על הילד על ידי: מילים קשות, פגיעות פיזיות, נטישה ובמקרי קיצון במוות, זו התנהגות שאינה מתקבלת על הדעת!
גם אם הכל נאמר כביכול כהלצה, לגרום לילד להיות מבועת ע"י השימוש באיומים אלה ו/או ע"י התנהגות מאיימת, הם רק חלק מההתעללות הרגשית הגרועה ביותר. זה כולל להיות עדים ל-, לשמוע ו/או לדעת, שאלימות מתרחשת בבית שלהם.
- הקנטה מופרזת.
- צעקות, קללות והפחדות.
- תגובות בלתי צפויות וקיצוניות להתנהגות של הילד.
- איומים מילוליים קיצוניים.
- השתוללות קיצונית לסירוגין, עם רגעים קצרים של חמימות.
- איומים של נטישה.
- נזיפה בבני משפחה בפני או בטווח שמיעה של הילד.
- איומים להרוס חפץ אהוב.
- איומים לפגוע בבעל חיים אהוב.
- כופים על הילד לצפות במעשים לא אנושיים.
- תביעות סותרות מהילד.
- הפגנת רגשות סותרים.
- שינוי "חוקי המשחק".
- איומים שהילד מאומץ ו/או לא שייך למשפחה.
- לועגים לילד בפומבי.
- מאיימים בעוז לחשוף תכונות מביכות מאוד בפני החברים של הילדים.
- מאיימים להעיף את הילד המתבגר מחוץ לבית.
4. בידוד
הורה המתעל בילד בעזרת בידוד, אינו מאפשר לילד להיות מעורב בפעילויות חברתיות הולמות עם החברים שלו, כמו למשל לא מוציאים את התינוק מחוץ לחדר שלו, לא חושפים את הילד לגירויים ו/או מונעים ממתבגרים להשתתף בפעילויות מחוץ לבית.
דורשים מהילד להישאר בחדר מהרגע שמגיע מביה"ס ועד למחרת בבוקר, מגבילים את האכילה של הילד ו/או כופים על הילד להתבודד ו/או להסתגר ע"י הרחקתם מבני משפחה וחברים.
הבידוד ו/או ההסגר הכפוי הזה, הוא הרסני לילדים והוא נחשב להתעללות רגשית כאשר הוא נעשה על בסיס קבוע!
- השארת הילד ללא השגחה לזמן ארוך.
- ניתוק הילד מבני המשפחה שלו.
- לא לאפשר שיהיו לילד חברים.
- לא לתת רשות לילדים ליצור אינטראקציה עם ילדים אחרים.
- תיגמול הילד על פרישה ממגע חברתי.
- מוודאים שהילד נראה ומתנהג בצורה אחרת מהסביבה בת גילו.
- מבודדים את הילד מהחברה ומקבוצות חברתיות.
- דורשים בתוקף שהילד יבצע מטלות בכמות מופרזת ו/או ילמד שעות מופרזות בבית.
- מונעים מהילד להשתתף בפעילויות מחוץ לבית.
- מענישים את הילד על מעורבות בפעילויות חברתיות נורמליות.
5. השחתה
הורים המשחיתים את ילדיהם, מסוגלים להרשות להם להשתמש בסמים או לשתות אלכוהול, לצפות בהתנהגות אכזרית כלפי בעלי חיים, לראות תכנים מיניים בלתי הולמים ו/או להיות עדים או להשתתף בפעולות פושעות כמו גניבה, תקיפה, זנות, הימורים וכו'.
עידוד ילדים קטינים לעשות דברים לא חוקיים ו/או מזיקים, היא התעללות לכל דבר!
- תיגמול ילד על התנהגות בריונית ו/או על התנהגות טורדנית.
- חינוך לגזענות ודעות קדומות אתניות או קנאות.
- עידוד אלימות בפעילויות ספורטיביות.
- חיזוק לא הולם של פעילויות מיניות.
- תיגמול הילד על גניבה ושקר.
- תיגמול הילד על שימוש בסמים או פעילות מינית.
- לתת לילד אספקה של סמים, אלכוהול ו/או חומרים לא חוקיים אחרים.
- עידוד פעילויות בלתי חוקיות כמו מכירת סמים.
6. ניצול
ניצול נחשב גם הוא למניפולציה ולפעילות כפויה, ללא שום קשר לצרכים שהילד זקוק להם כדי להתפתח. למשל: דרישה חוזרת ונשנית מילד בן 8 להיות אחראי לארוחת הערב המשפחתית, היא לא הולמת.
לתת לילד תחומי אחריות שרחוקים מאוד מיכולתו של ילד בן גילו הנוכחי להתמודד איתן ו/או השימוש בילד למטרת רווח כלשהו, הן התעללות!
- ציפייה מילדים ותינוקות שלא יפרצו בבכי.
- כעס כאשר תינוק לא מתקדם בשלב התפתחותי.
- מצפים מהילד להיות המטפל של ההורים.
- מצפים מהילד להיות המטפל של האחים הקטנים ממנו.
- האשמת הילד בהתנהגות שובבה של האחים שלו.
- העברת אחריות מופרזת לילד, לדאוג לתחזוקת הבית.
- מצפים מהילד לתמוך כלכלית במשפחה.
- עידוד הילד להשתתף בפורנוגרפיה.
- התעללות מינית בילד או בנער.
כמה מכם לבטח נתקלתם בילדים שהדימוי העצמי שלהם והערך העצמי שלהם נמוכים מאוד. זו אחת הסיבות לכך, הורים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית. לצערנו ישנם לא מעט אנשים עם הפרעה זו ואתם לבטח מכירים לפחות אדם אחד או שניים עם הפרעה זו.
כאשר אתם נתקלים בילד שאתם יודעים שעובר את התעללות כזו בבית, אם משמיעה מהדירה ליד או מהתקלות בהורה המתעלל בילד באמצע הרחוב, תזכרו שלילד לא מגיע לקבל יחס כזה משפיל וקשה, הוא לא עשה שום דבר רע, הוא בסה"כ נולד.
לכן אם אתם נתקלים בילד הזה ברחוב כשהוא לבד, תחייכו אליו, תפנו אליו בסבר פנים טובות, תדברו איתו בנועם והערכה מעצם היותו בנאדם. בדיוק כפי שאתם רוצים שיתנהגו כלפיכם.
הרבה פעמים הסביבה מתעלמת ממצבים אלה של התעללות שהילדים עוברים בבית; וממהרים להאשים את הילד ולחזק את מעמדו כקורבן ולו רק כדי להאשים מישהו אחר, מלבד את עצמנו, הסביבה שנמצאת שם ונמנעת מלתת לילד מקום הולם בחברה.