הפרעת גוף דיסמורפית ו-סנאפצאט, מה הקשר ולמה יש לכם סיבה לדאגה

מחקר חדש החושף נקודת מבט חדשה שפורסם בכתב העת 'ג'אמה ניתוחי פנים פלסטיים', חושף את ההשפעות המזיקות של פילטרי התמונות בסמארטפון מסוג סנאפצאט למשל, על: בעיות בדימוי הגוף ועל בעיות של בריאות הנפש כמו 'הפרעת גוף דיסמורפית'.

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) היא בעיה בבריאות הנפש המשפיעה על 1 מתוך 50 אנשים, בארצות הברית.

ההפרעה סווגה כחלק מהספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי או בעברית צחה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

אנשים הסובלים מהפרעה זו, יכולים לבלות שעות ארוכות באובססיביות במחשבה על פגמים או על פגמים שאינם קיימים כלל במראה שלהם, בעור שלהם או בטיפוח עצמי מופרז.

חלק מהאנשים החיים עם הפרעת גוף דיסמורפית, בעלי היסטוריה של ניתוחים קוסמטיים לא נחוצים או של ניתוחים קוסמטיים חוזרים ונשנים.

הפרעת גוף דיסמורפית זו קושרה ל:

• הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
• דיכאון חמור
• ולנטיות אובדניות

למרות שהגורמים להפרעה זו אינם ברורים לחלוטין עדיין, החוקרים חושבים שמספר גורמים פועלים כאן וביניהם, גנטיקה ובעיות נוירולוגיות מסוג עיבוד פגום של הנוירוטרנסימטר סרוטונין.

סרוטונין – serotonin – הוא הורמון האושר.

בנוסף לכך, מספר גורמים סביבתיים עשויים גם הם להיות בעלי השפעה על הסיכויים של האדם לפתח הפרעת גוף דיסמורפית.

התנסויות חיים כמו טראומת ילדות או תכונות אישיות, עשויים להיות בעלי השפעה על הסיכון להתפתחות הפרעת גוף דיסמורפית.

נכון לעכשיו, מאמר המביט על הדברים מנקודת מבט חדשה שנכתב על ידי החוקרים במרכז הרפואי של בוסטון (BMC), במסצו'סטס, מצביע על כך שיכול להיות שישנו גורם סיכון נוסף: סלפי (תמונות סלפי).

סוסרוטי רג'נאלה, בעלת תואר ראשון לרפואה, העובדת במחלקת הדרמטולוגיה במרכז הרפואי של בוסטון, היא הכותבת הראשונה של נקודת המבט החדשה הזו.

כך הפילטרים של סנאפצאט עלולים להשפיע על דיסמורפיה

במאמר זה הכותבים הדגישו את העובדה שהפופולריות של המדיה החברתית והנגישות הגדלה והולכת לפילטרים באפליקציות כמו סנאפצאט ו-פייסטיון (Facetune), יש השפעות פסיכולוגיות עמוקות.

"החלחול של תמונות אלה שעברו דרך הפילטר עלול לגבות מחיר מההערכה העצמית של האדם.

"הגורם לאדם אחד לחוש שהוא לא מספיק מכיוון שהוא לא נראה בצורה מסוימת בעולם האמתי ואולי אף פועל כגורם מפעיל, תוך כדי שהוא מוביל להפרעת גוף דיסמורפית", הם כתבו.

רג'נאלה והקולגות שלה ציטטו ממחקר שהראה שבני נוער שמשנים את התמונות שלהם בפילטרים, נוטים להיות שקועים יותר במחשבות, בנוגע לדימוי הגוף שלהם.

בנוסף לכך, נערות עם הפרעת גוף דיסמורפית פונות למדיה החברתית בחיפוש אחר תוקף אסתטי (אישור ליופי שלהן).

בחקר שנערך על ידי החוקרים התגלה שב-2017, 55% מהמנתחים הפלסטיים התמודדו עם אנשים שרצו:

"לשפר את המראה שלהם בתמונות הסלפי"

לפני 3 שנים בסה"כ, הפרופורציה הייתה 42%.

השותף בכתיבת המחקר ד"ר נילאם ואשי, מנהל המרכז לעור אתני במרכז הרפואי של בוסטון, הגיב על הממצאים ואמר:

"תמונות סלפי שעברו דרך פילטר עלולות לגרום לאנשים לאבד את הקשר עם המציאות, תוך כדי יצירת הציפייה שאנו אמורים להיראות מגונדרים בצורה מושלמת כל הזמן".

"תופעה חדשה הנקראת 'סנאפצאט דיסמורפיה' צצה לה פתאום … במקומות שבהם אנשים מחפשים לעשות ניתוחים שיעזרו להם להיראות כמו הגרסאות שלהם בתמונות שעברו דרך פילטרים". ד"ר נילאם ואשי.

"מצב זה יכול להיות מזיק במיוחד לבני נוער ולאנשים הסובלים מ-הפרעת גוף דיסמורפית וחשוב מאוד שספקי השירות יבינו את ההשלכות של המדיה החברתית על דימוי הגוף כדי לטפל ולייעץ טוב יותר למטופלים שלנו", מוסיף ד"ר ואשי.

במאמר שלהם החוקרים הזהירו שניתוח אינו מומלץ במקרים אלה, היות והוא עלול להחמיר את תסמיני הפרעת גוף דיסמורפית.

לכן הם ממליצים שבמקום הניתוח יפנו אנשים לטיפול התנהגותי קוגניטיבי והתערבויות אמפתיות.