מומחים למדעי המוח חקרו את רגשות הכלבים בעזרת אמ.אר.איי (MRI) והגיעו למסקנה שגם כלבים הם בני אדם.
רוב בעלי הכלבים יאמרו לכם שהכלבים שלהם מדהימים ואם תשאלו אותם אם הם חושבים שהכלב שלהם אוהב אותם, ברוב המקרים אתם תקבלו תשובה חיובית.
האם כלבים מרגישים רגשות חיוביים או כל רגש חיובי אחר, בדומה לאופן שבו בני אדם מרגישים?
התשובה לשאלה זו חמקה מהמדענים במשך זמן רב. זה מאוד קל לייחס את ההתלהבות העצומה של הכלב בכל פעם שבעליו חוזר הביתה רק כסוג של תקשורת, מביט בבעליו כמוציא לטיולים, כמתקן נושם המספק לו את המזון ולא יותר מכך.
במחקר פורץ דרך שכפי הנראה הולך לשנות את הדרך שבה בני אדם מסתכלים על כלבים לעד, חוקר המוח גרגורי ברנס גילה שגם "כלבים הם בני אדם".
הוא הגיע למסקנה זו לאחר שביצע סריקות MRI על מעל לתריסר כלבים וגילה שאותו אזור במוח האחראי לרגשות חיוביים אצל בני אדם, מופעל גם אצל כלבים.
כדי לאפיין את יכולת החישה ותכונות נוירולוגיות אחרות, מדענים הסתמכו על תורת ההתנהגות של בעלי החיים. אתם לא יכולים לשאול כלב כיצד הוא מרגיש או על מה הוא חושב.
בתור שכזה, תחום זה של מחקר נחשב לקשה מאוד. אולם בעזרת השימוש בסריקות מוח, ניתן היה לעקוף את השיחה הישירה עם בעל החיים. במקום זאת, הם אפשרו למוח לבצע את כל השיחה.
ביצוע MRI על בעלי חיים קשה מאוד. המכונות רוטטות, גורמות לקלסטרופוביה ואינן נעימות אפילו לבני אדם וכדי שהן תפעלנה היטב, צריך לא לזוז בכלל.
אתם יכולים לתאר לעצמכם את הקושי להגיע למצב שבו לברדור היפר אקטיבי שוכב בלי לזוז, בזמן שכל מיני מכונות מסיטות את תשומת ליבו.
בדרך כלל וטרינרים מרדימים את הכלבים שזקוקים לסריקת מוח, אך ההרדמה גורמת לכך שכל ניטור של רגש הופך לבלתי אפשרי.
רגשות הכלבים לא שונים בהרבה משלנו
ברנס התמודד עם הנושא הזה בעזרת אימון כלבים ע"י שימוש בתרגילי תגמול דקדקניים, על מנת לגרום להם לא לזוז כאשר הם בתוך ה- MRI הפועל; ותוך כדי כך, הוא ביצע את ה- MRI הראשון על כלבים ערים.
בתוך הסורק, פעילות המוח של הכלבים נמדדה על פי שתי תנועות יד (שהכלבים למדו לקשר אותן עם מזון) וגם בעזרת ריחות מוכרים או לא מוכרים של בני אדם וכלבים אחרים.
גם מוח הכלב וגם מוח האדם זהים להפליא בתפקודם ובמבנה שלהם באזור מפתח אחד: הגרעין הזנבי (caudate nucleus).
גרעין זנבי זה ממוקם בין גזע המוח לבין קליפת המוח, caudate (קאודט) זה העשיר מאוד בדופמין, בעל תפקיד חשוב מאוד בציפייה לקראת דברים שאנו נהנים מהם כגון אוכל, אהבה וכסף. כלומר, הרגשות החיוביים.
"רבים מהדברים הזהים המפעילים את ה- caudate האנושי (חלק מהמוח), המקושרים לרגשות חיוביים, מתפעלים גם את הקאודט של הכלב. מדעני מוח קוראים לזה הומולוגיה תפקודית וכנראה שזה הסימן לרגשות הכלביים", כתב ברנס במאמר לניו יורק טיימס.
בתגובה לסימן המאותת עם הידיים לאוכל וכמו כן גם ריחות מוכרים של בני אדם, פעילות הקאודט הכלבי התגברה. בבדיקות הראשוניות פעילות הקאודט הכלבי התגברה כאשר הבעלים של הכלב שב, לאחר שיצא לרגע מטווח העין של הכלב.
מדעני המוח קוראים לזה הומולוגיה תפקודית (functional homology- זהות פונקציונלית) וכפי הנראה זה האות של הרגשות הכלביים.
"היכולת לחוות רגשות חיוביים כמו אהבה וחיבה, משמעה שלכלבים יש רמת יכולת חישה הזהה לשל ילד אנושי ויכולת זו מורה על כך שעלינו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מתייחסים לכלבים.
"הכלבים נחשבים לרכוש כבר זמן רב. אף על פי שהחוק לרווחת בעלי חיים הוחל בשנת 1966וחוקקו חוקי מדינה להעלאת רף הטיפול בבעלי חיים, הם התגבשו בדעה שבעלי חיים הם חפצים, דברים שניתן להיפטר מהם כל עוד מתקיים טיפול סביר הממזער את סבלם.
"אך היום, הודות לשימוש ב- MRI לשם דחיפת המגבלות של ההתנהגות, אנו לא יכולים להסתתר יותר מהראיות. כלבים וכפי הנראה עוד בעלי חיים רבים (במיוחד היונקים קרובי המשפחה שלנו), בעלי רגשות בדיוק כמו שלנו.
"המשמעות היא שעלינו לשקול מחדש את ההתנהגות שלנו כלפיהם, כרכוש". אומר ברנס.
אולי אנו לא יכולים להיות בטוחים במאת האחוזים מבחינה מדעית שהכלבים אוהבים אותנו, אך בפעם הבאה שאתם רואים את כלבכם מכשכש בזנבו, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא שמח וזה מוכח מדעית!
גרגורי ברנס הוא פרופסור לנוירו- כלכלה באוניברסיטת אמורי, בג'ורג'יה ארה"ב והוא הסופר שכתב את הספר 'כיצד כלבים אוהבים אותנו: חוקר המוח והכלב המאומץ שלו מפענחים את המוח של הכלב'.
neuroeconomics- נוירו- כלכלה- זה הוא תחום אינטרדיסציפלינארי שמטרתו להסביר את אופן קבלת ההחלטות האנושית.