כל אדם בעולם יודע וגם אתם יודעים, שאכילת תפוח אחד ביום היא האפשרות הבריאה יותר על פני עוגייה ולמרות זאת, בהינתן האפשרות, אנשים רבים עדיין יבחרו בעוגייה. האם אתם ביניהם?
מחקר חדש חושף שבחירות המזון שלנו מושפעות ככל הנראה מהאסוציאציות (התהליך שבו המוח מקשר בין רגשות, רעיונות או תחושות זה לזה, שיש ביניהם משהו משותף) שאנו עושים בנוגע לגירויים הקשורים למזון.
אאוקיה ורהובן, סאנה דה ויט ו-פופי ווטסון, שלושתן פסיכולוגיות באוניברסיטת אמסטרדם שבהולנד והן אלו שביצעו את המחקר הזה. ממצאי המחקר שלהן פורסמו בכתב העת הבינלאומי למחקר 'תאבון'.
צריכת מזונות לא בריאים נמצאת בעלייה חדה ברחבי העולם כולו והיא זו הגורמת ליותר מ-1.9 ביליון אנשים בגירים, להיות בעלי משקל עודף בכל העולם.
בקרב ילדים בארה"ב, יותר מ-27% מהקלוריות הנצרכות בכל יום נצרכות מחטיפים, כולל חטיפים מלוחים, ממתקים, קינוחים ומשקאות מתוקים. צריכה גבוהה זו, גורמת ללא ספק להשלכות מסוכנות על הבריאות שלהם.
הסימנים שנלמדו במחקר המשפיעים על בחירות המזון יוזמות ממשלתיות במדינות בעולם, התמקדו בהעלאת המודעות של האנשים לתופעות הלוואי של אכילת מזון לא בריא. אולם למרות זאת, רוב האנשים אינם דבקים בהנחיות המזון המומלצות ורוב הרגלי האכילה עדיין נותרו ללא שינוי.
למרות שלא ברור לחלוטין מדוע הזרמת המידע איננה משפיעה, העדויות מצביעות על כך שגירויים סביבתיים הקשורים למזון, כפי הנראה בעלי תפקיד מרכזי בתפעול הרגלי האכילה הלא בריאים.
"אזהרות בריאותיות גורמות לאנשים לעתים קרובות לבחור במוצרי מזון בריאים יותר ובכל זאת, אנשים רבים עדיין בוחרים במוצרי מזון לא בריאים", מסבירה ורהובן.
"אנו חשדנו שיכול להיות שחלק מהסיבה לכך נובעת בשל העובדה שאנשים לומדים לקשר בין רמזים ספציפיים בסביבה שלהם, לבין בחירות מזון מסוימות", מוסיפה ומסבירה ורהובן.
לדוגמה, ראיית אות "M" גדולה בסביבה נקשרה לתגמול, כגון אכילת המבורגר, אשר לאחר מכן יוצרת תאוה (השתוקקות) שלבסוף עלולה להפוך למניע ללכת לאכול במסעדה.
האסוציאציה הזו שנלמדה במחקר המקשרת בין הסימנים לבין התוצאות, בעלת השפעה משמעותית על המזונות שאנשים בוחרים לצרוך.
"לפיכך, בחירות לא בריאות מופעלות באופן אוטומטי בעזרת אסוציאציות נלמדות, הגורמות לאזהרות הבריאותיות, המתמקדות בבחירות מודעות, להיות בלתי יעילות", מוסיפה ורהובן.
האזהרות הבריאותיות אינן יעילות כשישנן רמיזות סביבתיות ורהובן והצוות של המחקר רצו לבחון ולחקור, אם הנוכחות של גירויים הקשורים למזון וההתנהגויות שהם מגרים, הם הסיבה לכך שלאזהרות הבריאותיות יש השפעה מוגבלת על בחירות המזון.
האנשים שהשתתפו במחקר למדו ללחוץ על שני מקשים, שכל אחד מהם ייצג תגמול אחר של מזון; וכך הם למדו את האסוציאציות שבין הגירוי לבין התגמול.
הוצג מידע על הסיכונים הבריאותיים של אחד משני התגמולים ואז המשתתפים במחקר, היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות מזון.
החוקרים ציפו לכך שכאשר לא הוצג אף גירוי, המשתתפים יבחרו במזון שהם חושבים שהוא בריא יותר. אך בניגוד לכך, הם שיערו זאת עם גירויים, המשתתפים בחרו את התגמול האסוציאטיבי, מבלי להתחשב באם הבחירה הזו בריאה או לא בריאה.
"נראה שאזהרות בריאות בנוגע לבחירות מזון בריא יעילות, רק כאשר אין בסביבה גירויים למזון", אומרת ורהובן.
"כל אימת שישנם גירויים שאנשים מקשרים עם חטיפים מסוימים", מוסיפה ורהובן, "הם בוחרים את מוצר המזון הנלווה, גם כאשר הם יודעים שהוא לא בריא וגם כשהם לא באמת משתוקקים למוצר המזון הזה".
"זה לא שינה כאשר הזהרנו את מושאי המחקר לפני או אחרי שהם למדו את האסוציאציות לרמיזות למזון", מוסיפה ואומרת ורהובן.
הגבלת הגירויים הסביבתיים נראה שהאזהרות הבריאותיות משנות את הגישה והכוונה של האדם, אבל הן לא תמיד מובילות לתוצאה של שינוי התנהגותי. כותבות המחקר אמרו שישנו צורך דחוף לפיתוח אסטרטגיות שתמנענה את האסוציאציות הלא בריאות, או שלכל הפחות תפחתנה את השפעתן.
ורהובן ועמיתיה למחקר, הציעו שאחת האסטרטגיות תשלים את אזהרות הבריאות בעזרת הוספת הסיכונים הבריאותיים על גבי המוצרים עצמם, על מנת לעודד בחירות מזון בריאות יותר. כותבת המחקר המשיכה ואמרה:
"אסטרטגיה מבטיחה יותר שהוצעה כתוצאה מהמחקר הזה היא, לקדם בחירות בריאות על ידי הגבלה משמעותית של זמינות הגירויים הסביבתיים, שקשורים לבחירת המזון הלא בריא. כמו למשל תשדירי פרסומת מסוימים, בעיקר אלה שמתמקדים באוכלוסיות רגישות כמו ילדים".
את הבחירות הבריאות ניתן לעודד, על ידי הפיכת הבחירות הלא בריאות לפחות גלויות, המליצו החוקרים. זה עשוי לכלול הצבת מזון בריא, ליד שולחן הקופה בסופרים, תוך כדי העברת המזונות הלא בריאים, למקומות שפחות גלויים לעין.