מזהים משהו לא תקין בתמונה?
הביטו בנורה שתלויה על התקרה, אתם מבחינים במשהו לא שגרתי?
מלבד מנורה אומנותית מעוצבת, אתם תראו אשליה אופטית (בסרטון המצורף מטה) שמדמה חלק מהמנורה שכלל לא קיים.
תעתוע זה נקרא 'תפיסה אדומלית' והוא בעצם גורם לנו לתעתוע במחשבה שכל המבנה הפיזי שמסביב למנורה קיים, למרות שלא כל חלקיו באמת מופיעים בקולטי החושים שלנו.
גלן לויס סתיילי ידוע זה מכבר ביצירת גופי תאורה מעניינים וגם ביצירת סדרת מנורות הליי
שהיא לא רק יוצרת תעתוע למוח שלכם, אלא שאתם גם עלולים להילחץ מהצפייה בה, כי כאשר אתם זזים בסביבתה והיא עוקבת אחרי הצעדים שלכם.
אך ליצירת האשליה האופטית הזאת נוסף אדומל, מה שגורם לעיניים שלכם למלא את החלל הריק או במילים אחרות, למלא את החלק המת במנורה, מכיוון שאתם חווים חוויה חושית חזקה במחשבה שהיא שלמה שלה.
זיהוי האובייקטים צריך להיעשות בכמה שלבים, מהרגע שאנחנו מניחים את העיניים על האובייקט ועד לרגע שאנחנו באמת מבינים מה הוא.
ראשית אנחנו מעבדים את האובייקט בביסוס על מרכיבים יסודיים, כמו צבע, עומק וצורה, שמתקבצים יחד למהות בדמיון ומתנים מידע בקצוות ברורים לצורה הויזואלית.
הייצוג של הנסח החזותי הזה מותאם עם תיאורים מבניים בזיכרון שלנו ולבסוף, תכונות סמנטיות מאפשרות לייצוג שניתן להן משמעות והכרה.
כאשר האור נוגע ברשתיות שלנו, זה לוקח בערך עשירית שניה למוח לתרגם אותו מסימן אל תפיסה, דווח על ידי חדשות דיסקוורי.
מארק שאנגיזי, נוירולוג אבולוציוני אומר שהעיכוב העצבי הזה גורם למוחות שלנו לדמיין כל דבר שבעולם שזה נראה למוחות שלנו בעשירית שנייה.
אשליות אופטיות מסדירות סדרת דפוסים, תמונות וצבעים או שהם משחקות עם הסדר של האובייקט שמתעתעים את המוחות שלנו לחשוב שמשהו נמצא שם – בזמן שהוא לא.
אז כאשר אתם מסתכלים על המנורה המוארת היטב שתלויה על ה- תיקרה, המוח שלכם מאמין שזהו מרובע שלם, מפני שאין לו את הזמן לפענח שום דבר אחר חוץ מאיך מרובע נראה.
לדוגמא: שאנגיזי ציין זאת שכאשר אנחנו זזים תוך כדי הסתכלות על משהו, התמונה הופכת לקו מטושטש וזה בגלל שהאינסטינקט של המוח שלנו מקשר זאת עם התנועה, תמונות סטטיות שכוללות ערפול נוטות להראות כאילו הם זזות במהירות.
מחקרים חושפים כמה אתם טובים בהתעלמות מדברים.