יכול להיות שלכמה מכם הסיטואציה הזו תשמע מוכרת:
אתם מכינים לעצמכם כוס של תה או מבשלים ביצה קשה במים על הגז בתוך הסיר.
אבל, לא מדדתם במדויק את כמות המים שאתם צריכים וגם קרה לכם לא פעם, שנותרו הרבה מים בסיר או בקומקום, שאתם לא רוצים לבזבז.
אז בעצם, מה אתם יכולים לעשות איתם?
בדרך כלל אתם פשוט שומרים את המים כדי להשתמש בהם מאוחר יותר למשהו אחר, אז:
- או שאתם משאירים אותם בקומקום
- או שאתם שומרים אותם בסיר על הכיריים
נשמע לגמרי לא מזיק, נכון?
אז זהו, שלמעשה זה ההפך הגמור מלא מזיק, זה מזיק מאוד!
בואו נעיף מבט קרוב יותר במה שקורה למים, כאשר המים רותחים.
במבט ראשון, אתם תראו אותם מבעבעים ומתאדים וזה בדיוק מה שקורה.
אלא שיש גם תהליך המתרחש ברמה הכימית, שאותו, העין שלנו לא יכולה לראות בלי מיקרוסקופ.
בשל ההרתחה של אותם המים מספר פעמים, התכולה של החמצן משתנה ואף נוצרת האפשרות שחומרים מסוכנים יתחילו להצטבר במים.
אז ברור לכם שכתוצאה מההרתחה, כל המבנה הכימי הטבעי של המים עובר שינוי הרבה מעבר לשינוי בתכולת החמצן, שאינו מועיל לגופנו.
הרתחה של מים היא דרך נפלאה להרוג חיידקים, אבל כאשר אתם מרתיחים מים פעם אחר פעם, גזים מסוכנים וחומרים רעילים כגון:
- זרניך (ארסן)
- חנקות
- ופלואוריד (פלואור)
עלולים להיות מרוכזים יותר ואף להתרבות, כתוצאה מהשינוי הנוצר במבנה הכימי של המים בזמן ההרתחה השנייה, השלישית ועוד..
מחקרים שונים הוכיחו את הקשר הישיר שיש בין פלואוריד, לבין ההשפעות השליליות שיש לפלואוריד על מערכת העצבים והמוח של בני האדם ושל בעלי החיים.
אפילו המינרלים שלמעשה טובים לנו כמו סידן, בעקבות הרתחות חוזרות ונשנות של המים, עלולים ליצור בעיות ולגרום להיווצרותן של אבנים בכליות.
שימו לב!
הרתחת מים מזיקה מאוד, כאשר עושים זאת מספר רב של פעמים. כלומר, יותר מפעם אחת.
אולם הרתחת כמויות קטנות יותר של מים, לא מהוות בעיה של ממש. כי אתם משתמשים בכל המים שהרתחתם באותו רגע.
אבל ללא ספק עדיף לכם להשתמש במים שנשארו לכם מהרתחה לא מחושבת, להשקיית הצמחים בביתכם במקום לשתייה ו/או לבישול.
מכיוון שמים אלה, כלל לא מסוכנים עבורם!