תארו לעצמכם את הסיטואציה: יש לכם זוג חתולים מאותה המלטה, זכר ונקבה והחלטתם "נו, הם עוד קטנים, יש זמן לסירוס ועיקור". פתאום, בום! החתולה בהריון, והאבא הוא לא אחר מאשר אח שלה. כן, זה קורה. ויותר ממה שהייתם חושבים.
בניגוד אלינו, שבני האדם, חתולים לא ממש נרשמו לקורס "מי המשפחה שלי ומי לא". מבחינתם, קשר דם הוא לא מחסום לרומן.
אבל השאלה הגדולה היא: מה זה אומר לגורים שלהם? למה חלקם לא שורדים? והאם זה באמת כל כך מסוכן? בואו נצלול לעולם הגנטיקה החתולית ונגלה מה קורה כשאחים ואחיות מחליטים להפוך להורים.
רביית קרובים: הסיכון המשפחתי
רביית קרובים, או בשפת המדענים "אינברידינג", היא כששני בעלי חיים עם DNA דומה מדי מחליטים להביא יחד צאצאים לעולם.
אצל חתולים, זה לא סיפור נדיר - במיוחד כשמדובר בחתולי בית שחיים יחד ולא עברו סירוס או עיקור בזמן. בטבע, הסיכוי לזה קטן יותר כי חתולים נוטים להתפזר ולמצוא בני זוג מחוץ למשפחה. אבל בסלון שלכם? שם הכללים משתנים.
הבעיה המרכזית היא הגנים. כששני הורים חולקים מטען גנטי כמעט זהה, הסיכוי שגנים פגומים - כאלה שגורמים למחלות או למומים יתבטאו בגורים עולה דרמטית.
תחשבו על זה כמו משחק קלפים: אם לשני השחקנים יש את אותם קלפים גרועים, הסיכוי להפסיד את המשחק גבוה יותר. אצל חתולים, ה"הפסד" הזה יכול להיות בריאות לקויה או אפילו מוות של הגורים.
מה קורה לגורים כשאמא ואבא הם אחים?
אם החתולה שלכם המליטה גורים מאחיה, אולי שמתם לב שחלקם חזקים ושובבים, בעוד אחרים... ובכן, לא כל כך שרדו. זה לא מקרי, ויש לזה כמה סיבות עיקריות:
1. מערכת חיסון שלא עומדת בקצב
גורים שנולדים מרביית קרובים נוטים להיוולד עם מערכת חיסונית חלשה יותר. זה כמו לצאת למלחמה בלי חיילים, כל זיהום קטן יכול להפיל אותם.
2. מומים גנטיים שגונבים את ההצגה
עיוותים בעצמות, בעיות לב, עיוורון או חירשות - כל אלה מופיעים בתדירות גבוהה יותר כשיש דמיון גנטי גדול מדי. לפעמים המומים נראים לעין, ולפעמים הם פנימיים ומתגלים רק כשהגור מפסיק לנשום.
3. קושי לשרוד את הסיבוב הראשון
חלק מהגורים נולדים עם תקלות נסתרות - איברים שלא התפתחו כמו שצריך או חוסר איזון כימי בגוף. השבועות הראשונים לחייהם הופכים למשימה בלתי אפשרית.
4. אמא חתולה בוחרת צד
תופתעו לגלות שחתולות לפעמים מזהות גורים חלשים ופשוט... מפסיקות לטפל בהם. זה לא אכזריות, זה אינסטינקט טבעי - היא משקיעה את האנרגיה שלה רק במי שיש לו סיכוי לשרוד.
אז אם ראיתם המלטה שבה חצי מהגורים לא עברו את השבוע הראשון, ייתכן שה-DNA המשפחתי הדומה מדי הוא האשם.
5. איך מונעים את הבלגן הזה?
תשובה קצרה: סירוס ועיקור. תשובה ארוכה: זה לא רק ימנע הריונות לא רצויים, אלא גם ישמור על החתולים שלכם בריאים ומאושרים יותר.
הנה כמה סיבות שישכנעו אתכם לקבוע תור לוטרינר עוד היום:
1. גורים בריאים יותר (או בכלל לא)
אין גורים = אין סיכון למומים גנטיים או תמותה מוקדמת. פשוט וקל.
2. חתולים שחיים יותר
מחקרים מראים שחתולים מסורסים ומעוקרים חיים זמן רב יותר וסובלים פחות מסרטן ומחלות הורמונליות.
3. בית רגוע יותר
תשכחו מסימון טריטוריה, יללות בלתי פוסקות או קרבות חתולים בסלון. חתול מסורס הוא חתול צ'יל.
הזמן המושלם לפעולה? גיל 4-6 חודשים, לפני שהחתולים מגיעים לבגרות מינית. ואם החתולה כבר בהריון? אין דרמה, אפשר לעקר אותה אחרי ההמלטה - רק תתייעצו עם הוטרינר.
כבר יש גורים?
אם אתם כבר עם המלטה של גורי "אחים-אחיות" על הידיים, אל תתייאשו. הנה כמה טיפים שיעזרו להם למקסם את הסיכויים:
1. ביקור אצל הוטרינר
בדיקה מקיפה תגלה אם יש מומים נסתרים או בעיות שדורשות טיפול מיידי.
2. תזונה כמו של אלופים
גורים חלשים עשויים להזדקק לחלב מיוחד או תוספי תזונה. תשקיעו בהם כמו שמשקיעים בסטארט-אפ מבטיח.
3. עין פקוחה 24/7
אם החתולה מתעלמת מגור מסוים, תצטרכו להפוך לאמא חלופית - חימום, האכלה מבקבוק, כל החבילה.
אז מה צריך לזכור?
- חתולים לא מבינים מה זה "אחים", והם יזדווגו בלי לחשוב פעמיים.
- רביית קרובים היא מתכון לבעיות - ממערכת חיסונית חלשה ועד מומים שמקשים על ההישרדות.
- סירוס ועיקור הם הפתרון הכי פשוט, זול וחכם שיש.
- אם כבר יש גורים, תנו להם את כל האהבה והטיפול שבעולם - אבל תהיו מוכנים שחלקם עלולים לא לשרוד.
חתולים מעוקרים וסורסים לא רק חיים חיים טובים יותר, אלא גם חוסכים לכם דאגות ובלגן.
אז אם עוד לא לקחתם את החברים הפרוותיים שלכם לוטרינר - זה הרגע. תנו להם את הצ'אנס ליהנות מהחיים בלי להפוך לסיפור דרמטי מהאחים גרים.