אנטיביוטיקה, ישנן מספר עובדות חשובות שכל אדם חייב לדעת; ולא פחות חשוב, אל תשערו שאתם צריכים אנטיביוטיקה בכל פעם שאתם חולים.
עונות המעבר ותחילת החורף, גורמים לעלייה בדלקות בדרכי הנשימה העליונות הכוללות התעטשות, שיעול ולחצים בראש.
תסמינים אלה ואחרים, גורמים לעתים ללוקים בהם לבקש מהרופא אנטיביוטיקה.
אך ברוב המקרים, הרופא לא נותן לכם מרשם לאנטיביוטיקה ותתפלאו או לא, אך יש לכך סיבה טובה.
כשאנשים חולים יש להם הרגשה ממש לא נעימה וזה בלשון המעטה, לכן אין זה פלא שהם מחפשים הקלה מהירה בצורת כדורים.
אלא כשמדובר באנטיביוטיקה, שימוש יתר הוא הנושא המרכזי. לפניכם מספר עובדות שאתם צריכים לדעת, לפני הפעם הבאה שאתם נפגשים עם הרופא שלכם.
4 עובדות על אנטיביוטיקה שכולם חייבים לדעת
1. אנטיביוטיקה אינה מרפאת כל
האנטיביוטיקה נלחמת בזיהומים הנוצרים מחיידקים, אך היא אינה יעילה כאשר זה נוגע לזיהומים ויראליים (נגיפיים).
כלומר שהאנטיביוטיקה, איננה יעילה לטיפול בשפעת או בהתקררות הנפוצות.
אך מסתבר שאנשים ברחבי העולם אינם מודעים לכך, למשל בסקר שנערך בארה"ב בשנת 2012, התגלה שאחד מכל שלושה אמריקאים, האמין שאנטיביוטיקה יעילה לטיפול בהתקררויות.
כאשר אתם הולכים לפגישה עם הרופא שלכם, תדייקו ככל האפשר בנוגע לכל התסמינים שאתם חשים, כדי שהיא או הוא יוכלו לצמצם ביעילות את הגורמים האפשריים לתסמינים אלה.
ככל שתהיו יותר מדויקים וברורים בנוגע לתסמינים, כך הרופאה או הרופא שלכם יוכלו להבין טוב יותר, אם מדובר בחיידק רגיל או בחיידק נגיפי.
זה הוא הצעד הראשון לעבר הטיפול הנכון עבורכם.
לדוגמה, תסמינים כגון חום גבוה ממושך (38.6 מעלות צלזיוס), קינוח אף וכאבי פנים חמורים, יכולים להצביע על זיהום חיידקי בסינוסים הנקרא סינוסיטיס.
מרבית הזיהומים בסינוסים הם ויראליים (נגיפיים), אך אם תסמינים אלה נמשכים מספר ימים ללא שיפור, הגורם בהחלט יכול להיות חיידקי.
כמו כן, חום גבוה המשולב עם כאבי אוזניים ממושכים, יכול להצביע על זיהום חיידקי באוזניים.
בשני המקרים הנ"ל של זיהום חיידקי, האנטיביוטיקה מתאימה בהחלט. אך לא כל הזיהומים הם חיידקיים.
גודש בראש וחום בדרגה נמוכה, יכולים להיות סימן לווירוס, למשל.
חשוב שתתארו לרופא שלכם את התסמינים שאתם חווים בדיוק רב ככל האפשר, על מנת שהוא יוכל לבצע את האבחון הנכון ביותר שאפשר, שלאחריו תמשיכו לטיפול המתאים לכם ביותר.
לא תמיד הטיפול הנכון הוא אנטיביוטיקה. לפעמים הדרך הנכונה ביותר, היא להקל על התסמינים, כדי לאפשר לגופכם להילחם בווירוס.
2. נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך עלולה להזיק לכם
הבעיה הגדולה ביותר בצריכת יתר של אנטיביוטיקה היא: שהחיידקים מסתגלים.
החיידקים הופכים להיות עמידים לתרופות במשך הזמן, מה שהופך את הטיפול בהם לקשה יותר.
במקרים נדירים מצב זה מוביל לזיהומים חיידקיים קטלניים העמידים בפני תרופות.
החיידקים העמידים בפני תרופות, גורמים לקושי במציאת תרופות אפשריות יעילות לטיפול, כאשר אתם מתמודדים עם זיהום חמור.
וכשמדובר בקבוצות גדולות של אנשים, עמידות זו יכולה להיות מסוכנת והיא אף מאפשרת לזיהום להתפשט.
3. האנטיביוטיקה איננה מידה אחת המתאימה לכולם
האנטיביוטיקה שמתאימה לטיפול בדלקת בדרכי השתן, איננה זהה לאנטיביוטיקה העוזרת לכם כשיש לכם דלקת גרון סטרפטוקוקית.
האנטיביוטיקה "רחבת הטווח" שנעזרים בה כדי להילחם בזיהומים בבתי החולים, היא לא אותה אנטיביוטיקה כמו האנטיביוטיקה המסוימת מאוד, שהרופא אולי ייתן לכם מרשם שלה לטיפול בזיהום חיידקי באוזן.
זו הסיבה לכך שזה חשוב: כאשר אתם נוטלים את התרופה הלא נכונה, היא לא יעילה.
בראש כל זאת, עלולות להיות לכם תופעות לוואי לא נעימות ובלתי רצויות (מנטילת תרופה לא מתאימה).
ברוב המקרים, תופעות הלוואי מאנטיביוטיקה הן די סבירות.
אבל לדוגמה, נטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח במשך תקופה ארוכה של זמן, יכולה לשים אתכם בסיכון ללקות ב- קלוסטרידיום דיפיציל (C. diff), זיהום חמור וקשה לטיפול.
קלוסטרידיום דיפיציל – זה הוא חיידק שנמצא כל הזמן במעי בכמות תקינה וכאשר ישנו שימוש במשך תקופת זמן ארוכה ב- אנטיביוטיקה, הקוטלת את שאר החיידקים במעיים, חיידק זה מתרבה וגורם לעתים לדלקת דמוית ממברנה של המעי הגס.
4. אל תשמרו אנטיביוטיקה ישנה רק "ליתר ביטחון"
בטח קרה לכם שאחד מהחברים בעבודה או קרוב משפחה (או אפילו אתם עצמכם), אומרים לכם: שהם שמרו את מה שנותר להם מה-אנטיביוטיקה שהם קיבלו בטיפול האחרון והם התחילו לקחת אותה על דעת עצמם.
זה רעיון גרוע מאוד! ראשית כל, כפי שהוזכר למעלה, אנטיביוטיקות שונות מטפלות בסוגים שונים של זיהומים חיידקיים.
אתם לא יכולים לשער ששאריות האנטיביוטיקה שנותרו לכם, יעשו את העבודה.
ונחזור בשנית על כך: לקיחת אנטיביוטיקה לא מתאימה, שאינה יעילה, משמעה שאתם מסתכנים בתופעות לוואי מיותרות וביצירת מצב שבו גופכם יהפוך להיות עמיד בפני תרופות.
ויש גם את המצב הזה שחבר שלכם אומר לכם: בפעם האחרונה שהצטננתי, לקחתי את האנטיביוטיקה שנשארה לי והרגשתי טוב יותר.
אך אם זו באמת הייתה הצטננות, זה הזמן שעזר לו להרגיש טוב יותר ולא האנטיביוטיקה.
אף פרט מהמידע הזה לא צריך לגרום לכם לחשוש ליטול אנטיביוטיקה כשאתם מקבלים אותה במרשם מסודר מהרופא, כאשר אתם באמת זקוקים לה.
אך ללא ספק הרופאים צריכים לתת מרשם לאנטיביוטיקה בזהירות רבה; והאנשים החולים צריכים לדעת שהאנטיביוטיקה איננה תרופה נטולת סיכונים.