המכתב האחרון של יונתן כהן: סוף או התחלה חדשה?

המכתב האחרון של יונתן כהן מביא איתו אווירה של געגועים, אבדן ופשרה.

השיר מספר את סיפורו של גבר ששולח את המכתב האחרון שלו לאהובתו וניסיון אחרון להגיע אליה.

הביטוי "זה המכתב האחרון" הוא ביטוי סימבולי שמסמל את סיום המסע, את הנקודה שבה הוא מגיע למסקנה כי הוא לא יכול להמשיך את הקשר.

הוא רוצה לסגור את הפרק הזה בחייו. "ספסל עתיק שם בחצר" ו- "עץ ישן" מביאים איתם אווירה של משהו עתיק, משהו שהיה אבל כבר איננו.

בפזמון השיר מצביע על הזמן שעבר – "מזה שנים שלא דיברנו".

השפה המופשטת מצביעה על הרחקה אמוציונלית, על קשר שהתרחק והתקרר.

עם זאת, המשפט "זו שעת הנעילה אני נושא תפילה" מצביע על תקווה נוספת, על רצון להתקרב, לא רק לאהובתו אלא גם למעמקים הרוחניים שבתוכו.

השורה "את עם כולם אבל בפנים את לבדך" מגלה את ההבנה המרכזית של השיר – אף על פי שבחוץ היא מציגה מערכת יחסים עם העולם החיצוני, בעמקי נפשה היא מרגישה בודדה.

בסיומו של השיר הוא משאיר אחריו דלת פתוחה לליבו ורומז לה: ברגע שתזהי את האמת בתוכי, את תמצאי את הדרך להגיע אל הלב שלי.

השיר הזה הוא המפתח האחרון ללבו, הוא מביא את המאזינים לרגעים של התבוננות אישית ואינטימית.

בהאזנה ל- המכתב האחרון, אנו נוסעים במסע אמוציונלי שמחזיר אותנו לרגעים כאלה בחיים בהם אנו מרגישים כי הגענו לסוף הדרך, אך באותו הזמן התקווה והאמונה לא נעלמות.

המכתב האחרון משקף סוף מערכת היחסים אך גם את התקווה הנותרת בלב, הוא תהליך חוויתי המשחזר את הרגעים המכריעים של אהבה, איבוד ותקווה.

המכתב האחרון הוא לא רק יצירה מוזיקלית אלא כלי להעמקה והתבוננות, המזמין את המאזינים לחלום ולהפליג בים הרגש, ולגלות את הגעגועים הפנימיים החבויים בכל אחד מאיתנו.

משהו ממני …

אני זוכרת את הפעם האחרונה ששלחתי מכתב "אחרון" למישהו. הייתה לי הרגשה של סיום, של השארת משהו מאחור, אך גם של תקווה למשהו חדש. באותו זמן, היה זה גם נסיון לפתוח דלת ללבי, בתקווה שהמכתב ימצא את הדרך אל האדם שכתבתי לו.

והנה, היום, יצא "המכתב האחרון" של יונתן כהן, אני מרגישה שוב את אותה התחושה. כאילו השיר הזה מגלה מחדש את הרגשות האלו, מחזיר אותי לאותם הרגעים, אבל באופן שלם חדש.

היו לי דקות שבהן עצרתי לחשוב: כמה אנשים, בדיוק ברגע זה, מאזינים לשיר הזה ומרגישים את אותן התחושות? כמה כותבים את המכתב האחרון שלהם? המוזיקה יכולה להיות כלי כזה עוצמתי לשינוי, להתחדשות, להתמודדות.

מילים

זה המכתב האחרון שלך שלחתי ולך הבטחתי לא נהיה אותו דבר
ספסל עתיק שם בחצר ולך כתבתי זה המכתב האחרון של יונתן
שם בשדרה על עץ ישן אני נפלתי ורק חשבתי כמה זמן איתך נשאר
ואיך נגמר תגידי למה התעקשתי זה המכתב האחרון ופה נגמר.

זה הזמן להתקרב מזה שנים שלא דיברנו לא פתחנו כלום ולא זרקנו מילה
זה לא זמן להתחרט כי יש עוד זמן להתאהב זו שעת הנעילה אני נושא תפילה

תגידי כמה זמן אני עוד אחכה לך את שם בעיר את מסתובבת סביב עצמך
וכמה שהזמן איתי היה חסר לך את עם כולם אבל בפנים את לבדך
וכמה לבבות שברת מאז הלכתי הפרפרים לא מתכוונים להיעלם
זה רק משחק ובשבילך זה המפתח ללב שלי שרק ממשיך להתפרק.

קרדיטים

מילים ולחן: יונתן כהן
עיבוד והפקה מוזיקלית, פסנתר קלידים ותכנותים: דביר גיל קהלני
גיטרות: מור אוזן ויוני קובני
יוקליילי: מור אוזן
בס: אבי יפרח
קולות: יונתן כהן דביר קהלני ויובל זוארץ
מיקס: דביר קהלני
מאסטרינג: דניאל משה

צילום עטיפת אלבום: אווה בלעיש
עיצוב עטיפת אלבום: דנה אלמו – studio artiiizo
צילום הלייב: אביחי ג'רפי וטל בן שמעון – ג'ירף ניו מדיה
עריכה: טל בן שמעון – ג'ירף ניו מדיה

תפאורה: פנאי הפקות – דורית עפג'ין
עיצוב וארט: חנה יארו ויונתן כהן
איפור: מאיה כהן
הלבשה: ( חלקית ) pattern
עיצוב שיער: איתי תם
הגברה וסאונד: רן טיירי
משתתפי קליפ ונגנים מוכשרים בהגזמה: יניב אטדגי , אסף ליצור , ברק מוסטקי , דביר קהלני ,יובל זוארץ , עלמה ורמוט .

הפצה: הפיל הפדרציה.
שיווק דיגיטלי: ג'ירף ניו מדיה .