
קרה לכם פעם שהכול הרגיש תקוע? שאתם משקיעים מאמץ אבל שום דבר לא באמת זז? הרבה פעמים אנחנו ממהרים להאשים את המזל, את הנסיבות או את הכוכבים, אבל בפועל, חלק גדול מהאנרגיה שלנו מושפע מההרגלים שאנחנו מאמצים בלי לשים לב.
אנשי רוח טוענים שהתדר האנרגטי שלנו מושפע מהפעולות היומיומיות שלנו. כלומר, מה שאנחנו עושים או לא עושים יכול לחסום את הזרימה של אנרגיה חיובית בחיים שלנו. החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את זה. לפעמים כל מה שצריך זה לזהות את ההרגלים שמעכבים אותנו ולהתחיל לשחרר.
ההרגלים שמורידים אנרגיה ואיך לשנות אותם
ביקורת עצמית בלתי פוסקת
כולנו מכירים את הקול הפנימי הזה - זה שלא מפסיק לנתח, לשפוט, להזכיר טעויות מהעבר ולצפות מאיתנו לשלמות. קצת ביקורת עצמית היא דבר טוב, היא עוזרת לנו להשתפר. אבל כשהיא מוגזמת, היא הופכת לעומס נפשי שמוריד לנו את התדר האנרגטי.
הפתרון? להתחיל לדבר לעצמנו אחרת. בפעם הבאה שאתם תופסים את עצמכם בביקורת פנימית, נסו לעצור ולשאול: האם הייתי מדבר ככה לחבר קרוב? אם התשובה היא לא, אז גם לעצמכם לא מגיע יחס כזה. תתחילו להדגיש את ההצלחות, גם אם הן קטנות.
חיים בעבר
כמה פעמים יצא לכם לחשוב 'אם רק הייתי עושה ככה וככה, הכול היה נראה אחרת'?
זיכרונות חשובים, אבל להיאחז בהם יותר מדי זה כמו לנסות לנסוע קדימה כשהמבט תקוע במראה האחורית - זה פשוט לא עובד.
מה אפשר לעשות? קודם כול, לזהות מתי העבר משתלט על ההווה. אם אתם חוזרים שוב ושוב על אותן מחשבות נוסטלגיות או חרטות, זה סימן שהגיע הזמן להתקדם. את מה שהיה כבר אי אפשר לשנות, אבל את מה שקורה עכשיו - כן. העבר לא מגדיר אתכם, ופינוי מקום למשהו חדש יכול לשנות את כל התמונה.
בית מבולגן, אנרגיה תקועה
אפשר לדבר על אנרגיות כמה שרוצים, אבל האמת היא שבלגן פיזי משפיע ישירות על התחושה הפנימית שלנו. אם הבית עמוס, מלא בדברים מיותרים ומרגיש מחניק, סביר להניח שגם הראש שלנו מרגיש ככה.
לא צריך להפוך למינימליסטים קיצוניים, אבל כן כדאי להתחיל בניקוי קטן. אפילו סידור מגירה אחת יכול ליצור תחושה של רעננות. תנסו לשים לב איך אתם מרגישים כשאתם נכנסים לחדר מסודר ונקי לעומת חלל מבולגן. האנרגיה שם אחרת לגמרי.
דחיינות
המשפט "אני אעשה את זה מחר" אולי מרגיע לרגע, אבל בפועל, הוא משאיר אותנו תקועים. כל משימה שאנחנו דוחים הופכת לעומס מנטלי שמכביד עלינו ומוריד את רמת האנרגיה שלנו.
אם אתם רוצים להפסיק לדחות, תתחילו בקטן. משימות גדולות מרגישות מפחידות, אבל אם מפרקים אותן לחלקים קטנים, הן הופכות להרבה יותר נגישות. במקום להגיד "אני חייב לסיים את כל הפרויקט", תנסו לחשוב "אני אעשה רק את הצעד הראשון". ברוב המקרים, זה כבר יכניס אתכם למומנטום.
התמקדות בשלילי
שמתם לב איך אנשים שמתלוננים כל הזמן נמשכים לעוד ועוד סיבות להתלונן? זה לא במקרה. הפוקוס שלנו קובע את האנרגיה שאנחנו מושכים. כשאנחנו מתרכזים רק במה שלא עובד, אנחנו משדרים תדר נמוך ומה לעשות, היקום מגיב בהתאם.
זה לא אומר שצריך להתעלם מהמציאות, אבל אפשר לאמן את עצמנו לראות גם את הטוב שבכל יום.
נסו לסיים כל ערב עם שלושה רגעים חיוביים אפילו דברים קטנים כמו קפה טוב או שיחה נעימה. זה אולי נראה שולי, אבל עם הזמן, זה משנה את כל האנרגיה סביבכם.
הזנחה עצמית
קל לשים את עצמנו בסוף הרשימה, במיוחד כשיש מיליון דברים לעשות. אבל כשאנחנו לא מטפלים בעצמנו, זה לא רק הגוף שסובל, זה גם האנרגיה שלנו.
לא צריך מהפך דרמטי, אלא פשוט להתחיל לתת לעצמכם קצת יותר מקום. לאכול אוכל מזין, לזוז קצת יותר, לישון כמו שצריך ולהקדיש זמן לדברים שעושים לכם טוב. כל אלה לא מותרות, הם הבסיס לאנרגיה חיובית.
התעלמות מהאינטואיציה
כולנו קיבלנו פעם תחושת בטן לגבי משהו ורק בדיעבד הבנו שהיינו צריכים להקשיב לה. אינטואיציה היא לא קסם, אלא הדרך של התת-מודע שלנו לעבד מידע שאנחנו לא תמיד מודעים אליו בצורה ישירה. הבעיה היא שככל שאנחנו מתעלמים ממנה, כך היא הולכת ונחלשת.
איך מחזקים את הקול הפנימי הזה? קודם כול, נותנים לו מקום. כשאתם עומדים בפני החלטה, נסו לשאול את עצמכם: מה ההרגשה הראשונית שלי? האם הגוף שלי מרגיש נינוח או מכווץ? לפעמים התשובה כבר שם, אנחנו פשוט צריכים להקשיב.
שורה תחתונה
הרגלים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול. אם תתחילו לשים לב לאיך שאתם מדברים לעצמכם, איך אתם מתייחסים לסביבה שלכם ואיפה אתם מתמקדים, תגלו שפתאום דברים מתחילים לזוז.
לא צריך לשנות הכול בבת אחת. תבחרו הרגל אחד ותתחילו ממנו - תתפלאו איך האנרגיה סביבכם משתנה.