מעט צמחים וצמחי-מרפא הצליחו לכבוש את לבבות האנשים ברחבי העולם כמו המרווה. היא בשימוש כבר מאות שנים בשל טעמה המתקתק וסגולותיה הרפואיות, בהתחלה המרווה כבשה את אזור הים-התיכון ובהדרגה מצאה את מקומה בבתים רבים ברחבי העולם.
השם המדעי של הצמח אומר הרבה- 'סאלביה' (מרווה), שתרגומה מלטינית הוא 'להינצל' או 'להחלים'.
יתרונותיה הבריאותיים של המרווה
1. המרווה משפרת את הזיכרון ואת פעילות המוח
מחקר הראה שהמרווה משנה את היכולות הקוגנטיביות של האדם וגם יש לה את היכולת לטפל בהפרעות נוירולוגיות כמו מחלת האלצהיימר. מה שמאשר את 'חכמת גיל הזיקנה' ואת הפילוספיות של הרפואה הסינית והאיור-ווידה.
מחקר שהיה באוניברסיטאות 'ניוקאסל' ו'נורתמבריה' השווה את המרווה לפלסיבו (תרופת דמה) בהתייחסות להכרה (cognition). משתתפים שלקחו כדורים שהכילו שמן מרווה ביצעו בצורה טובה משמעותית יותר את מבחן הזיכרון למילים, לעומת הקבוצה שלקחה פלסיבו.
2. המרווה כטיפול למחלת האלצהיימר
מספר התפתחויות מרגשות נמצאות כרגע בפעולה במחקרים על האלצהיימר.
ניסוי קליני שהתפרסם בכתב העת 'פרמקולוגיה ותורת-הריפוי הקליניים', הראה שלחולים ברמות הקלות עד הבינוניות של המחלה, נוצר שיפור בכישורים הקוגניטיביים והם חווים פחות זעזוע אחרי שלקחו מרווה במשך 4 חודשים.
מדענים מסבירים שההשפעה החיובית של המרווה על המוח, כנראה קשורה לשילוב הכימיקלים שגם מדכא את האנזים הנקרא אצטילכולין אסטרז (acetylcholinesterase), אשר מפריע לפעולת הנוירוטרנסמיטרים אצל חולים באלצהיימר.
מחקרים רחוקים יותר מצפים לבסס את הדרך שבה המרווה תוכל לתרום להתפתחות תרופות לאלצהיימר, שלא יגרמו לתופעות לוואי כמו התרופות שיש כרגע.
3. למרווה יש תכונות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות
המרווה מכילה הרבה תרכובות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות. הועלה הרעיון שאנשים הסובלים ממצבים דלקתיים הכוללים דלקת-פרקים ואסטמה, יגדילו את צריכת המרווה שלהם.
כמו הרוזמרין, המרווה מכילה חומצה רוזמרינית (rosmarinic acid), אשר נספגת בקלות ושולטת על תגובות הגוף לדלקות. בנוסף לכך, עלי הצמח והגבעול גם הם שופעים באנזימים נוגדי-חמצון, המונעים עקה חימצונית היכולה לגרום להרבה מחלות כרוניות כולל סרטן.
4. המרווה ובריאות הכבד
מספר מחקרים בבעלי-חיים הראו שנוגדי החמצון שבמרווה מעודדים את בריאות הכבד. כאשר תה המרווה ניתן במקום מים, רמות נוגדי-החמצון בכבד עלו, כפי שדווח במחקר שפורסם בכתב-העת 'אתנופארמאקולוגי' (Ethnopharmacology-מחקר מדעי על שימושים מסורתיים בצמחים ובאורגניזמים אחרים למטרות רפואיות) ב-2005.
בנוסף לכך, מחקר מ-2007 גם מצא שהמרווה מונעת את הדילול של ה-גלוטתיון (glutathione-פפטיד קצר), נוגד חמצון חשוב מאוד בכבד, ב-62% בחיות שהשתתפו בניסוי.
ישנו מחסור במחקרים על בני-אדם. אך מחקר שנערך ב-2007 ופורסם ב-'טוקסיקולוגיה של האוכל והכימיה' דיווח, שתה המרווה כנראה מגביר את הפחמן הטטרכלוריד-המתווך הרעיל של הכבד בחיות מעבדה, מה שעלול להיות מסוכן בפוטנציאל.
לכן עדיף שהשימוש בתה המרווה בשביל הכבד, יהיה לאחר התייעצות עם הרופא שלכם לשימוש בטוח בו.
5. המרווה עוזרת לסוכרת
המרווה עוזרת להפחית את הסוכר בדם ואת הכולסטרול. אולם רוב המחקרים נעשו על חיות מעבדה, אך הראו שתמצית המרווה חסמה את שחרור הסוכר מהכבד וכך ירדה רמת הסוכר בדם של החיות במעבדה.
כאשר צמח-המרפא הים-תיכוני הושווה לתרופה לסוכרת, מטפורמין, התגלה שהמרווה יכולה לעשות תפקיד חשוב במניעת סוכרת מסוג-2.
כנראה שישנו צורך ביותר מחקרים על בני-אדם, אך ניסוי קטן על בני-אדם שפורסם ב'תיאוריות משלימות ברפואה' בהחלט הראה שהמרווה הפחיתה גם את רמות הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת.
כדאי שתתייעצו עם הרופא/הרופא הטבעוני/עם הומאופט מוסמך, לפני שאתם שותים את המרווה לשם הורדת הסוכר בדם.
6. המרווה מפחיתה את הסימפטומים של הפסקת-הווסת
המרווה יכולה לעזור עם ההטרדות שגורמת הפסקת-הווסת. עפ"י מחקר, תה המורכב מעלי מרווה יבשים עוזר במיוחד להקל על גלי החום. מומלץ לנשים לשתות את התה בתחילתו של גל החום, כאמצעי מניעה.
מנה אחת יכולה להפחית את התכיפות והעוצמה של הגלים למשך יומיים רצופים.
ב-2011 מחקר שפורסם בכתב העת 'התקדמות בתרפיה', הראה שגלי החום הופחתו בצורה משמעותית אצל נשים בזמן הפסקת הווסת לאחר שלקחו תוסף תזונה של עלי מרווה.
לאחר 4 שבועות גלי החום הופחתו ב-50% ולאחר 8 שבועות הם ירדו ב-64% והחזקים ביותר נעלמו לחלוטין.
7. המרווה מפחיתה חרדות ומגבירה את מצב הרוח הטוב
המרווה גם יכולה לעזור לשפר את הרווחה הנפשית שלכם. כאשר מתנדבים לקחו תמצית של מרווה או כדור פלסיבו מסוכר, היה הבדל משמעותי שנרשם בין שתי הקבוצות, כאשר עשו מבחן המדמה לחץ.
לקבוצה שלקחה את תמצית המרווה השתפר מצב הרוח כבר לפני הבדיקה ואם לקחו מינון של 600 מיליגרם, זה שיפר את הערנות, הרוגע ורמות החרדה ירדו לאורך הבדיקה.
אמצעי זהירות ושימת-לב
- עליכם לוודא שהמרווה לא מתנגשת עם התרופות הנוכחיות שלכם ושאין לה השפעות שליליות עליכם. כדאי שתתייעצו עם הרופא שלכם אם יש לכם בעיות בריאות ואתם שוקלים לקחת את המרווה כתוסף מזון.
- מכיוון שהמרווה מכילה כימיקל טבעי הנקרא טויון (thujone), לא מומלץ בכלל לנשים בהיריון ולנשים מניקות להתקרב למרווה! במינונים גבוהים הטויון עלול להיות רעיל ולגרום להפלות וגם להפחתת כמות החלב.
- אנשים הסובלים מסוכרת צריכים להשגיח בקפידה על רמות הסוכר שלהם.
- אל תשתמשו במרווה הספרדית, זן של מרווה, אם אתם נמצאים במצב שבו חשיפה להורמון אסטרוגן (ההורמון הנשי), או אם יש לכם לחץ דם נמוך או גבוה.
- לא מומלץ להשתמש במרווה לפני ניתוח, מכיוון שהיא עלולה להפריע על השליטה על הסוכר בדם.
- אל תשתמשו במרווה אם יש לכם התקפים- הכימיקל טויון עלול לגרום לאחד.
הוראות שימוש במקביל לתרופות מסוימות
עליכם להיות זהירים ולהתייעץ עם הרופא שלכם אם אתם לוקחים את התרופות הבאות:
- תרופות נוגדות סוכרת
- תרופות נוגדות פרכוסים (תרופות המונעות התקפים)
מינון המרווה הנכון
המרווה זמינה כטרייה או כמיובשת, כתמיסה נוזלית, כתמצית, בקפסולות, שמן אתרי ותה. באתר 'לחיות-חזק' (Livestrong) מדברים על המרווה וממליצים להתייעץ עם הרופא שלכם מכיוון שמינון תה המרווה בשימוש יומיומי תלוי במצבכם הבריאותי, בגילכם ובמשקלכם.
כתוב שם שלהכנת התה יש לשים: 1-3 גרם של עלים מיובשים, בכוס אחת של מים רותחים ואנשים בוגרים יכולים לשתות עד 3-כוסות ביום של התה הרפואי הזה, בהתאם למרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג.
באתר WebMd מצוין שכדי לטפל באלצהיימר המינון הוא 1-גרם ליום. צוין שם גם שמינון של תמצית מרווה המועלה בהדרגה עד 2.5 מיליגרם, 3 פעמים ביום, גם היה בשימוש.
המרווה היא גם מרכיב נפוץ במשחות שיניים טבעיות בשל הסגולות המחטאות והאנטי-בקטריאליות; והיא גם ידועה כטיפול בזיהומים בפה, בדלקות חניכיים ובכאבי חניכיים.