כשאמא של מליסה הייתה בת 19 בהריון בחודש השמיני, היא הגיעה להחלטה לעשות הפלה.
בתור אמא צעירה שבקושי סיימה את גיל ההתבגרות, לא הייתה מוכנה למחויבות כזאת של להביא ילד לעולם.
היא הלכה לבית החולים והחלה בתהליך של עירוי תמיסת מלח עבור ההפלה.
סוג זה של הפלה נעשה על ידי הזרקת תמיסת רעל מלחי, אל הנוזלים שבגוף שמכתרים את התינוק שברחם.
מליסה נספגה בתמיסת הרעל הזו במשך חמישה ימים ברציפות.
כשהאמא החלה בתהליך הלידה, כולם היו בטוחים שהתינוקת תיוולד מתה. אבל אז אחות בבית החולים שמעה בכי עמום, מהחדר שבו היתה התינוקת שהיו בטוחים שנולדה ללא רוח חיים. היה זה ביכיה של מליסה.
למליסה קרה נס ששרדה את ההפלה והאחות חרצה את הנס שקרה למליסה: כחיים שראויים להצלה, בזמן שהצילה את מליסה ממוות אכזרי.
למרבה המזל, מליסה התאוששה מעירוי תמיסת המלח ובסופו של דבר נשלחה לאימוץ למשפחה חמה ואוהבת.
