הכוסמת טעימה, בריאה ומזינה מאוד ובכל זאת היא עדיין לא נכללת בתזונה השבועית של הרבה אנשים ברחבי העולם.
הכוסמת קלה מאוד לעיכול והיא עשירה עד מאוד בויטמינים מקבוצת B ובחומרים מזינים רבים נוספים.
בשנים האחרונות אף החלו לטחון את הכוסמת כדי ליצור קמחים בריאים יותר, שניתן לאפות מהם לחמים, מאפים כמו עוגות ועוגיות ואפילו פנקייק (הנקראים בליני שמקורם ברוסיה) טעימים ובריאים נטולי גלוטן כמובן.
הכוסמת מכילה שפע של סיבים תזונתיים טבעיים ומינרלים כגון:
- זרחן
- מגנזיום
- ברזל
- אבץ
- נחושת ומנגן.
בנוסף לכל אלה, היא מכילה גם שמונה חומצות אמינו חיוניות, היא עשירה בפלבנואידים והיא מורידה את רמות הסוכר בדם.
לאנשים הנמנעים מאכילת גלוטן, מומלץ מאוד להוסיף את הכוסמת לתזונה היומית שלהם בבישול וגם באפייה.
היא מורידה את לחץ הדם ואת הכולסטרול וכך היא משפרת את בריאות מערכת הלב וכלי הדם שלכם.
יש אנשים האוכלים אותה כתחליף לאורז ואף מכינים ממנה דייסה (מלוחה הנקראת קאשה ואוכלים אותה במזרח אירופה ורוסיה) ערבה לחך.
אולי תופתעו לגלות שההתייחסות לכוסמת כדגן בשל החומרים המזינים הרבים שהיא מכילה, היא שגויה.
מכיוון שמבחינה בוטנית היא למעשה נמצאת בקטגוריה של ירקות עליים.
הכוסמת היא צמח חד שנתי והמקור שלה הוא ממזרח אסיה, היא שייכת למשפחת הארכוביתיים שהזרעים שלהם משמשים לאכילה.
נכון להיום עיקר הגידול של הכוסמת מתבצע בעיקר בסין וברוסיה. בספרד קמח הכוסמת מוכר בשם 'הקמח השחור' ואף תופתעו לגלות שאת אטריות הסובה היפניות מכינים מקמח כוסמת.
גם באיטליה נהנים מיתרונות הכוסמת ויוצרים ממנה פסטה שקוראים לה 'פיצוקרי' מאכל עיקרי בצפון איטליה. גם בישראל הכוסמת נכנסת אט וישנה מבשלה שהחלה לייצר בירה שמבוססת על לתת כוסמת.
עוד משהו שבטוח יפתיע אתכם לדעת על הכוסמת, פרחיה של הכוסמת מאוד ארומתיים ובשל כך דבורים נמשכות אליהם, התוצאה היא דבש ייחודי בעל צבע כהה עם ניחוח חזק שעשיר מאוד בתכונות מרפאות עצמתיות.
אגב, אין קשר בין כוסמין לכוסמת.
