אנו רגילים לראות הרבה מאוד פרסומות על תרכובות וקרמים שונים, המבטיחים לנו שנישאר צעירים לנצח ושנחזיר את השעון אחורה. אך בפועל, אף לא אחד מהם יכול לעצור את תהליך ההזדקנות.
לאורך השנים, מדענים וחוקרים שונים קראו תיגר על ההזדקנות ונראה שבשנים האחרונות הם על סף פריצת דרך ממשית למציאת "הנשק" המכריע, שאותו ישתפו עם שאר האנושות.
קבוצה קטנה של חוקרים בראשותו של דייוויד סינקלייר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אומרת שהעתיד של תוחלת החיים האנושית יכול להיפרץ על ידי פיתוחים מחקריים.
במשך מספר עשורים, דייוויד סינקלייר בחן עכברים, את עצמו ואת בני משפחתו, עם מולקולות שהתגלו בענבים. המולקולה רזברטול (resveratrol) הייתה פריצת הדרך הגדולה הראשונה בעבודתו של סינקלייר, לפני יותר מעשור.
דייוויד סינקלייר הוא פרופסור לגנטיקה וביולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. הוא בין החוקרים הידועים ביותר של ההזדקנות ושל הארכת משך חיי האדם.
במספר מחקרים שונים הוא גילה שה- רזברטול, תרכובת נוגדת חמצון חזקה מאוד הנמצאת בענבים, יכולה להאריך את תוחלת החיים של שמרים, תולעים וזבובים. רזברטול היא מולקולה המשתייכת לקבוצה של תרכובות צמחים הנקראת פוליפנולים.
תרכובת הפוליפנולים ידועה בסגולותיה נוגדות החמצון המגינות על הגוף מפני מחלות כמו סרטן, דמנציה ומחלות לב. רזברטול קיים גם בשוקולד מריר פרווה, יין אדום, תה, בוטנים ופירות יער.
בסופו של דבר סינקלייר עבר לבחון עכברים וגילה שקבוצת העכברים שקיבלה רזברטול חיה בממוצע של 15% יותר, מקבוצת העכברים שלא קיבלה אותו.
כמו סינקלייר, מדענים רבים מאמינים שהמפתח לחיי אלמוות, כנראה נמצא ממש מתחת לאפינו, בממלכת הטבע. כל הזמן מתבצעים ניסויים עם הכמות האין סופית למראית עין, של שילובי מולקולות בטבע ועל ההשפעות שלהן על ההזדקנות.
זה לא בדיוני לחלוטין לדמיין את תוחלת חייו של האדם, ארוכה בהרבה יותר מהממוצע שאנו חיים כרגע. רוב הילדים שנולדו ב-1900 לא חיו מעבר לגיל 50 וכעת ממוצע תוחלת החיים הוא בערך 80.
אוכלוסיית האנשים החיים בעולם מעל גיל 100, צפויה גם היא לגדול ב-1004% בין 2010 ל-2050.
בעלי חיים הקוראים תיגר על ההזדקנות
ישנה קבוצה קטנה של זנים, שתוחלת החיים שלהם היא מעל 100 שנה והיא נותנת לנו תובנה שופעת חיים להמשך קריאת התיגר על תהליך ההזדקנות שלנו.
אלה הם חלק מבעלי החיים הקוראים תיגר על ההזדקנות
אורך החיים המירבי שלהם הוא:
צב יבשה ענק (Aldabra Giant Tortoise)- חי 255 שנים.
רוגיהי דג סלעים (Rougheye Rockfish)- חי 205 שנים.
צדפות קוהוג מהאוקיינוס (Ocean Quahog Clam)- חיות 507 שנים.
בהתחשב בכל הגילויים המדהימים של העשורים הקודמים. ביולוגים גילו לאחרונה שישנה תרכובת היכולה להאריך את תוחלת החיים ולהפחית את השפעות ההזדקנות על זבובים.
זן של מדוזה הנקרא טוריטופסיס דוהרני (turritopsis dohrnii- בפינית ופירושו: המדוזה בת האלמוות), ידוע ביכולתו לשוב לצורת עולל, ללא עלייה בתוחלת החיים שלו.
עם חשיפתם של ממצאים אלו, מי אמר שאנו לא יכולים לבצע מחקר ביולוגי על תוחלת החיים שלנו עצמנו?
המקביל למחקר של הארכת חיים בבעלי חיים הוא כמובן מחקר על תאי גזע, פריצת דרך שאולי תוכל להאריך את חיי האדם לתוחלת חיים של יותר מ-200 שנים, במשך הזמן.
ישנם לעתים קרובות קשיים לקבל אישורים לניסויים מהסוג הזה על בני אדם, בשל מחסומים אתיים (מוסריים) וזהירות רפואית, אך המין האנושי מפתח דברים בקצב מהיר יותר מלפני כן.
מי יודע, אולי אנחנו קרובים יותר מכפי שאנו יודעים, למציאת מעיין הנעורים.
שתפו עם חברים ומשפחה, הם עוד יודו לכם!