אנחנו רגילים כבר להכרזות גדולות מעמק הסיליקון - מודלים מתקדמים, בינה מלאכותית ש"משנה את העולם" ולחישות על עידן חדש שכבר מעבר לפינה. אבל בכל זאת, כשתאגיד הענק Meta מודיע על השקת שני מודלים חדשים ממשפחת Llama 4, זה מצליח להרים גבה.
אז מה כל כך מעניין ב- Llama 4 Scout וב- Llama 4 Maverick? למה קהילת הבינה המלאכותית מדברת דווקא עכשיו על היתרון של Meta על פני OpenAI ו- Google? ולמה אנחנו עדיין שואלים את עצמנו אם "קוד פתוח" זה באמת פתוח?
הקטנים שמרימים ראש
נתחיל ב- Llama 4 Scout - מודל קומפקטי, שנשמע כמעט בלתי אפשרי בסטנדרטים של היום: מצליח להתברג בראש רשימות הביצועים תוך כדי כך שהוא רץ על GPU אחד בלבד מסוג Nvidia H100. לא ברור אם זו תחבולה שיווקית או פריצת דרך טכנולוגית אמיתית, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן: ביצועים טובים משל Gemma 3 ו-Gemini 2.0 Flash-Lite של גוגל וגם מול Mistral 3.1 הפופולרי מהעולם הפתוח.
ומה עם Maverick? כאן מדובר כבר במודל רחב הרבה יותר, שמתיימר להוות תחרות ישירה ל- GPT-4o של OpenAI ול- Gemini 2.0 Flash של Google. במבחני קידוד והיגיון, הוא מציג תוצאות דומות ל- DeepSeek-V3, למרות שמספר הפרמטרים הפעילים שלו נמוך ביותר מ- 50%. אם זה נכון - מדובר ביעילות מרשימה במיוחד.
ענק ברקע: Behemoth בדרך ...
אבל כל אלה הם רק ההקדמה לדבר האמיתי: Llama 4 Behemoth. מודל שנמצא עדיין באימון, עם לא פחות מ-288 מיליארד פרמטרים פעילים וסך של 2 טריליון פרמטרים. המונחים האלו כבר מזמן חורגים מהדמיון - אבל כך גם ההבטחות. ב- Meta טוענים ש- Behemoth עוקף את GPT-4.5 ואת Claude Sonnet 3.7 של Anthropic בכמה ממבחני ה- STEM המובילים. מעניין? מאוד. זמין לשימוש? עדיין לא.
מומחים לפי דרישה: הארכיטקטורה החדשה
שינוי נוסף שמגיע עם Llama 4 הוא המעבר לארכיטקטורת MoE - או "תערובת מומחים". המודל לא מפעיל את כל היחידות שלו בכל שאלה, אלא רק את אלו שדרושות לאותה משימה. התוצאה? חיסכון אדיר במשאבים, מהירות תגובה גבוהה יותר, וכמובן אופטימיזציה של ביצועים בהתאם לקונטקסט. מדובר במגמה הולכת וגוברת בעולם ה- AI, ו- Meta בהחלט נמצאת כאן בחזית.
קוד פתוח? תלוי את מי שואלים
אבל לצד ההתרגשות, אי אפשר להתעלם מהדיון סביב המושג "קוד פתוח" בהקשר של Meta. כמו בגרסאות הקודמות של Llama, החברה ממשיכה להצהיר שהמודלים שלה פתוחים לשימוש. בפועל, הרישיון של Llama 4 מגביל גופים מסחריים עם מעל 700 מיליון משתמשים חודשיים ומחייב בקשת אישור מיוחד מ- Meta. זה אולי לא מריח כמו קוד פתוח, לפחות לא לפי ההגדרה הקלאסית של Open Source Initiative.
אז מה בעצם אנחנו מקבלים? קהילה אקדמית ויזמים קטנים מקבלים גישה (כמעט) חופשית לכלי עוצמתי, אבל ענקיות טכנולוגיה? הן כבר צריכות לעבור דרך הדלת של מרק צוקרברג.
השורה התחתונה: יותר שאלות מתשובות
השקת Llama 4 היא לא פחות מהצהרת כוונות: Meta לא מתכוונת להישאר מאחור במירוץ ה- AI. עם ביצועים שמתחילים לשבור את תקרות הזכוכית של המתחרים, וארכיטקטורה חדשנית שנועדה לייעל את הדרך בה אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית - יש כאן סיפור. אבל גם הרבה שאלות פתוחות.
איך ייראה עולם שבו כלי AI משוכללים זמינים (לכאורה) לכולם, אבל בפועל תלויים בחסדי תאגידים? האם מדובר בפתיחות טכנולוגית אמיתית, או בשליטה מחוכמת במסווה של נדיבות? ואולי, רק אולי, אנחנו מתקרבים לרגע שבו נצטרך לשאול את עצמנו לא רק מה הבינה המלאכותית יודעת לעשות, אלא גם מי מחזיק את המפתחות.