לא משנה מאיפה מסתכלים על זה - התרופות להרזיה הפכו ללהיט. Ozempic, Wegovy, tirzepatide - שמות שהיו שייכים עד לא מזמן למגרש של חולי סוכרת, הפכו לטרנד עולמי חדש בניסיון לרדת במשקל.
כתבות, תוכניות ריאליטי, סטוריז ואינספור דעות הציפו את הרשת, והמסר שעובר בין השורות פשוט: זריקה אחת בשבוע - והקילוגרמים נמסים.
אבל מתחת לרעש, ישנה תמונה מורכבת יותר.
במאי 2025 פורסם מאמר בכתב העת של האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה (Academy of Nutrition and Dietetics), שנכתב על ידי פרופ’ קרלה ק. מילר מאוניברסיטת אינדיאנה. המאמר מציב סימן שאלה ברור על ההנחה שזריקות ההרזיה מסוגלות לפתור את כל בעיות המשקל - ומחזיר את הדיון למקום ששכחנו לרגע: התזונה עצמה.
ההבטחה: פחות רעב, פחות משקל
התרופות מבוססות GLP- 1 פועלות על מערכת השובע והרעב בגוף. הן מעכבות תיאבון, מגבירות תחושת מלאות ומשפיעות על אזורים במוח שקשורים לכמיהה למזון. במילים פשוטות - הן גורמות לאכול פחות, בלי להרגיש שזה מאמץ.
התוצאה: ירידה של 10%- 20% במשקל תוך כשנה. אלו מספרים מרשימים, שקיבלו גיבוי ממחקרים גדולים. אבל השאלה היא לא רק כמה משקל יורד - אלא מה קורה אחר כך.
האזהרה: אין שינוי אמיתי בלי שינוי התנהגותי
אחת ממסקנות המאמר היא שמטופלים רבים מפסיקים את התרופות תוך מספר חודשים. בין הסיבות: תופעות לוואי (בחילות, הקאות, כאבי בטן), זמינות מוגבלת, ובעיקר - המחיר. עלות חודשית של מאות דולרים, שלא תמיד מכוסה בביטוח, הופכת את הטיפול ללא נגיש לרבים.
ומה קורה כשמפסיקים? לרוב - המשקל חוזר.
לפי נתוני מחקר STEP- 1, שנה לאחר סיום טיפול ב-semaglutide (Ozempic במינון הרזיה), המשתתפים החזירו בממוצע כ- 11.6% ממשקל גופם. כלומר, ההשפעה עלולה להתאדות כשהתרופה עוזבת את הגוף.
הפתרון המושתק: טיפול תזונתי רפואי (MNT)
לצד התרופות, המאמר מדגיש את מקומו של Medical Nutrition Therapy - טיפול תזונתי מקצועי שמבוצע על ידי תזונאים קליניים מוסמכים. זה לא "תפריט גזור מהאינטרנט" אלא תהליך אישי, מבוסס ראיות, שמכוון לשינוי אורח חיים תזונתי והתנהגותי.
והנה הנקודה שרבים לא יודעים: כל המחקרים הקליניים על התרופות כללו גם ליווי תזונתי. משתתפים קיבלו הדרכות תזונה, מעקב מקצועי, ולעיתים אף תוכניות מותאמות עם 30 פגישות תזונאי לאורך תקופת הניסוי.
למרות זאת, כאשר התרופות מגיעות לשוק - לעיתים קרובות הן מוצעות בלי החלק הזה. וכך, במקום טיפול משולב, המטופלים מקבלים זריקה - וזהו.
פחות אוכל, פחות חומרים מזינים
ירידה בתיאבון אולי נשמעת כמו פתרון קל, אבל כשאוכלים פחות - אוכלים גם פחות ויטמינים, מינרלים, חלבון וסיבים תזונתיים.
המאמר מציג נתונים ממחקרים קליניים שמראים ירידה של 300 קלוריות ביום בממוצע, ולעיתים אף יותר. אבל מה טיב הקלוריות שנשארות? האם הן צפופות ערכים תזונתיים? האם הגוף מקבל מה שהוא באמת צריך?
התשובה לא ברורה, אבל החשש ברור: ירידה מהירה מדי בלי תכנון עלולה להוביל לחולשה, תת-תזונה סמויה ואובדן מסת שריר.
כאן בדיוק נכנסת התזונה הרפואית לתמונה: ניטור תזונתי, תיקון חסרים, המלצות לאכילה חכמה במצבים של תיאבון מופחת, והכוונה לאורך זמן. זה לא רק לייעול תהליך ההרזיה - אלא להגנה על הבריאות.
גם הרופאים מודים: תזונה היא הבסיס
המאמר של פרופ’ מילר אינו חריג. גם ההנחיות של גופים כמו איגוד הסוכרת האמריקאי, האקדמיה לרפואה מונעת והאגודה האנדוקרינית, מדגישים בעקביות: אין תחליף לתזונה מותאמת אישית.
לא רק לשם ירידה במשקל, אלא להפחתת סיכון למחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות מטבוליות. תזונה איכותית היא כלי טיפולי של ממש - לא רק "תוסף לשגרה".
אז למה אנחנו שוכחים את זה?
כנראה כי אנחנו חיים בעולם שמעריך פתרונות מהירים. תרופות נראות כמו קיצור דרך, והתזונה מרגישה כמו תהליך ארוך ומורכב. אבל במבחן הזמן - תהליכים מחזיקים יותר מקיצורי דרך.
המסר שעולה מהממצאים החדשים ברור: גם אם נבחר להיעזר בתרופות - אסור להזניח את התזונה.
ולמי שלא בוחר כלל בכיוון התרופתי? יש בכך דווקא יתרון. הדרך הטבעית מחייבת הקשבה, חיבור לגוף, חינוך מחדש להרגלים - בדיוק מה שמייצר שינוי אמיתי, יציב, ואפקטיבי לאורך זמן.
לסיכום:
לא כל ירידה במשקל היא שיפור בבריאות. לא כל זריקה פותרת בעיה. ולא כל פתרון קל - הוא נכון.
התזונה לא נעלמה מהתמונה. להיפך. גם המדע הכי מתקדם חוזר אליה שוב ושוב, ומזכיר לנו: בלי אוכל אמיתי, הרגלים בריאים, וליווי נכון - אין שינוי, רק השהייה של הבעיה.